המעבר למיטה - מונטסורי, לול, ולול קמפינג

"הוא טיפס החוצה מהלול"

יום אחד זה יקרה. תשימו את הילד בלול, תצאו מהחדר, ושלוש דקות אחר כך הוא עומד לידכם בסלון עם חיוך מנצח. מזל טוב - הגיע הזמן לחשוב על מעבר למיטה.

אצל חלק מהילדים זה קורה כבר בגיל 18 חודשים, אצל אחרים רק בגיל שנתיים וחצי. אין כלל אחיד, אבל ברגע שהילד מסוגל לטפס החוצה מהלול - הלול כבר לא בטוח וצריך לעבור. גם במיטה החדשה, חשוב לשמור על כללי השינה הבטוחה.

האופציות

אופציה 1: מיטת מונטסורי (מיטת רצפה)

נשמע היפי-היפי? כן, גם לנו זה נשמע ככה בהתחלה. אבל תקשיבו - זה עובד מדהים.

מיטת מונטסורי זה בעצם מזרן על הרצפה, או מסגרת עץ נמוכה מאוד (בגובה 5-10 ס"מ מהרצפה). הרעיון הוא שהילד יכול לעלות ולרדת מהמיטה בעצמו, בלי סיכון ליפול.

למה זה עובד? כי הילד לא מרגיש "לכוד". הוא יכול לרדת מהמיטה, אבל בפועל - וזה החלק המפתיע - רוב הילדים פשוט לא זזים מהמיטה. כמו שאחד מהאבות בקהילה תיאר את זה: "היפי היפי, אבל הילד לא זז מהמיטה."

טיפים למיטת מונטסורי:

• שימו שטיח או מזרון דק ליד המיטה - למקרה שהילד כן מתגלגל החוצה בשינה. מגובה של 10 ס"מ זה לא אירוע, אבל שטיח רך עדיף מאריחים.
• הניחו לוח עץ דק או יריעת PVC מתחת למזרן - זה יוצר מחסום לחות בין המזרן לרצפה ומונע עובש. חשוב במיוחד בחורף.
• וודאו שהחדר בייביפרופ - כשהילד יכול לרדת מהמיטה בעצמו, הוא יכול להגיע לכל מקום בחדר. שקעים מכוסים, רהיטים מחוברים לקיר, אין חפצים קטנים בהישג יד.
• מסגרת עץ בצורת בית - אם אתם רוצים שזה ייראה יפה, יש מסגרות עץ בצורת בית קטן שהילדים מתים עליהם. אפשר למצוא ביד שנייה בקבוצות בפייסבוק או באתרים כמו עלי אקספרס.

אופציה 2: מיטת מעבר (Toddler Bed)

מיטה קטנה עם מעקות נמוכים בצדדים. זה הפתרון "הקלאסי". רוב מיטות המעבר משתמשות באותו מזרן של הלול, אז אם קניתם לול שמתפרק למיטת מעבר - מצוין, זה הזמן להשתמש בפיצ'ר הזה.

יתרונות: הילד מרגיש "גדול", יש מעקות שמונעים נפילה. חסרונות: זו הוצאה נוספת (אלא אם כן זה חלק מהלול), והילד יגדל ממנה תוך שנה-שנתיים ותצטרכו לקנות מיטה רגילה.

אופציה 3: לול קמפינג כפתרון ביניים

יש ילדים שהמעבר קשה להם, ולול קמפינג יכול לשמש כפתרון ביניים מצוין. הוא נמוך יותר מלול רגיל, יותר "חברי", ואפשר לשים אותו בחדר ההורים לתקופת מעבר.

מתי זה שימושי:

• כשהילד חולה ואתם רוצים אותו קרוב
• בתקופת מעבר דירה
• כשעוברים מחדר אחד לחדר חדש
• כשמגיע אח/ות חדש/ה וצריך לפנות את הלול

הבעיה: "הילד לא מבין שצריך להישאר במיטה"

זו הבעיה הנפוצה ביותר, ובואו נהיה כנים - היא מעצבנת. שמתם את הילד, אמרתם לילה טוב, הלכתם לסלון, ואחרי 30 שניות - רגליים קטנות מגיעות למסדרון.

הנה מה שעובד:

• השיטה השקטה (דומה לעקרונות של אימוני שינה) - כל פעם שהילד יוצא מהחדר, לוקחים אותו בשקט, בלי דיבור, בלי רגש, בלי כעס, ומחזירים למיטה. בלי דרמה. הלילה הראשון יכול להיות 30-40 פעמים. הלילה השני - 15. הלילה השלישי - 5. תוך שבוע זה בדרך כלל נגמר.

• שער לחדר - לא לנעול את הילד בחדר (זה מפחיד), אבל שער תינוקות בפתח הדלת אומר "אתה בחדר שלך, זה זמן שינה" בלי תחושת כליאה. הילד רואה החוצה, שומע אתכם, אבל לא יכול לשוטט בבית.

• שעון שינה - יש שעונים שמראים כוכבים בלילה ושמש בבוקר. הילד לומד: "כשיש כוכבים - נשארים במיטה. כשיש שמש - מותר לקום." לוקח כמה ימים עד שהם קולטים, אבל זה עובד.

טיימינג - מתי לעשות את המעבר?

תעשו את המעבר כשהכל יציב. לא באמצע גמילה מחיתול. לא כשנולד אח חדש. לא כשעברתם דירה. לא כשהתחיל גן חדש. שינוי אחד גדול בכל פעם.

אם בת הזוג בהריון ורוצים לפנות את הלול לתינוק החדש - תעשו את המעבר לפחות חודשיים לפני הלידה. אתם לא רוצים שהילד ירגיש ש"לקחו לו את המיטה בשביל התינוק."

מה עם מיטה רגילה?

חלק מההורים מדלגים על מיטת מעבר ועוברים ישר למיטה רגילה עם מעקה. זה עובד בעיקר מגיל שנתיים וחצי-שלוש. אם הולכים על זה:

• מעקה מיטה הוא חובה - קנו אחד טוב שלא קורס כשהילד נשען עליו.
• שימו את המיטה בפינת החדר - ככה יש קיר משני צדדים ומעקה רק בצד אחד.
• מזרן על הרצפה ליד המיטה - לשבועות הראשונים, למקרה של נפילה.

טיפ מהשטח

שבוע לפני המעבר, תתחילו לדבר על זה עם הילד. "בקרוב אתה מקבל מיטה של ילד גדול!" קחו אותו לבחור סדין עם דמות שהוא אוהב. תנו לו להרגיש שזה שדרוג, לא אובדן. וביום המעבר - תעשו מזה אירוע. "וואו, מיטה חדשה! בוא נקרא סיפור במיטה החדשה!" הילדים ניזונים מההתרגשות שלכם. אם אתם נלהבים - הם נלהבים. אם אתם חרדים - הם חרדים.